החלטה בתיק סע"ש 12816-10-12

בפני בקשות המבקש לביטול פסק דין שניתן כנגדו  במעמד צד אחד  ביום 5.6.13, וכן לסילוק התביעה כנגדו על הסף.

תקציר ההליכים עד כה

1.        תובענה זו נפתחה בהגשת כתב תביעה על-ידי המשיבה (להלן - העובדת), אזרחית סרי-לנקה, ביום 11.10.12. בכתב התביעה, שהופנה כנגד האפטרופה של המנוחה בה טיפלה העובדת (להלן - הנתבעת 1), כמו גם כנגד המבקש,  נטען כי בסיום תקופת העבודה על הנתבעים לשלם לעובדת סכומים שונים בגין פיצויי פיטורים, גמול בגין עבודה בשעות נוספות, הפרשי שכר עבודה, פדיון חופשה, הבראה ועוד. עוד עתרה העובדת לחיובו של המבקש בפיצוי בגין הטרדתה על-ידו בניגוד להוראות החוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח- 1998.

2.        ביום 16.12.12 נשמעה עדותה המוקדמת של העובדת  לפני. במעמד דיון התייצב המבקש עם ב"כ (שייצג את שני הנתבעים), והעובדת נחקרה על תצהירה. ביום 3.2.13, לבקשת ב"כ המבקש, הוריתי על שחרורו של ב"כ המבקש מייצוגו של המבקש.

3.        לאחר שנשמעה העדות המוקדמת, הגיעו העובדת והנתבעת 1 לכלל הסכמות לסילוק התביעה כנגד הנתבעת 1. הסכמות אלה קיבלו תוקף של פסק דין (חלקי) ביום 3.4.13. בשלב זה נותר לדון בתביעתה של העובדת כנגד המבקש.

4.        ביום 5.2.13 הגיש המבקש כתב הגנה, ודיון מוקדם נקבע ליום 5.6.13. המבקש לא התייצב לדיון, ולפיכך ניתן פסק-דין בהעדרו ועל יסוד כתב התביעה. מכאן הבקשה שלפני.

5.        לאחר שכשלו הנסיונות החוזרים והנשנים להביא את הצדדים לכלל הסכמות, במסגרת הדיונים המוקדמים כמו גם בדיון בבקשה לביטול פסק-הדין - לא נותר אלא לדון בבקשות לגופן של טענות.

טענות הצדדים

6.        בבקשה בכתב טען המבקש (סעיף 5) כי סבר לתומו כי הנתבעת 1, שהיא אחותו, מטפלת בעניין בהיותה "אפוטרופוס לכל ההתנהלות מול התובעת", וכי לו היה ברור לו כי הוא נדרש מפורשות להתייצב לדיון היה עושה כן. במסגרת הדיון בבקשה לביטול פסק-הדין  הסביר  המבקש כי אכן קיבל את הזימון לדיון שנקבע ליום 5.6.13 אלא שלא הגיע "בהיסח הדעת" (פרו: 26, ש: 11).

            לעניין סיכויי ההגנה טוען המבקש כי לבית הדין אין כל סמכות לדון בתביעה בהיעדר יחסי עובד ומעביד בין העובדת לבינו, וכן כי על אף שהתקיימו יחסים אינטימיים בינו לבין העובדת הרי שאלה בוצעו בהיעדר כפיה מצידו. לאור האמור הוא עותר כי תינתן לו האפשרות לברר את הגנתו.

7.        בבקשה לסילוק התביעה על הסף חוזר המבקש על טענותיו כי לבית הדין אין כל סמכות עניינית לדון בתביעה, משבין הצדדים לא שררו יחסי עובד ומעביד, וכן על הטענה כי היחסים בוצעו בהסכמה ועל-פי רצונה של העובדת, ושמכך אין בסיס לתביעה.

8.        לעניין ביטול פסק-הדין הסכים ב"כ העובדת כי זה יבוטל בכפוף לחיוב בהוצאות. באשר לסילוק על הסף טענה העובדת כי בית-הדין קונה סמכות לדון בתביעה בהתחשב בביצועה של ההטרדה המינית במסגרת יחסי העבודה, ולאור טענות העובדת כי אלה בוצעו תוך ניצול יחסי מרות מטעם המבקש שפעל כנציג/ממונה מטעם המעבידה, שהיא קשישה סיעודית.

דיון והכרעה

9.        תקנה 50 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב - 1991 (להלן - תקנות סדרי הדין)  קובעת את סמכותו של בית הדין לבטל פסק-דין או החלטה שניתנה שלא בפני בעל דין, וזאת בעקבות בקשה שתוגש לא יאוחר מ- 30 יום מיום שהומצא לידי בעל הדין פסק-הדין.

10.      משניתנה הסכמת העובדת לביטול פסק-הדין, הרי שיש להורות על ביטולו.

בנסיבות העניין יש מקום לחייב את המבקש בהוצאות בגין אי התייצבותו לדיון שנקבע ליום 5.6.13. המבקש זומן כדין לדיון (על-פי אישור מסירה הסרוק בתיק בית הדין וכפי שהודה) אך לא נתן כל הסבר מניח את הדעת להיעדרותו. הטענה כי סבר כי אחותו מטפלת בעניין זה אינה סבירה, משום שבמועד הדיון המוקדם שנקבע ליום 5.6.13, התביעה כנגד אחותו סולקה זה מכבר.

11.       לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בשאלת סילוק התביעה על הסף, מצאתי כי אין מקום להורות על סילוק התביעה כנגד המבקש בשלב מקדמי זה.  בתי המשפט בכלל, ובתי הדין לעבודה בפרט, יעדיפו להכריע בהליך הבא בפניהם לגופו של עניין על-פני סילוקה של תביעה.

במקרה כאן, יש טעם בטענת העובדת כי מעשה ההטרדה בוצע במקום העבודה ובמסגרת יחסי העבודה, וכי גם אם יקבע כי המבקש אינו בגדר מידה של העובדת הרי שיש לראות בו "ממונה" מטעמה של המעבידה (כאמור בסעיף 10 לחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח - 1998),  ולפיכך קונה בית הדין סמכות לדון בתביעה.

טענת המבקש כי יחסי המין בוצעו בהסכמה וללא כפיה הינה בגדר טענת הגנה, שראוי שתתברר על-ידי המותב שידון בתיק, אך אין בה כדי להביא לסילוק התביעה על הסף.